שערים ביטאון הסתדרות פועלי אגודת ישראל בא"י בע"מ נ' חברת דואר ישראל בע"מ ואח'

החלטה

החלטה זו יש לקרוא ברצף עם החלטותי מ 6.6.10, 8.8.10 ו 9.8.10.

אפשרתי מתן תגובה לנושא אסמכתאות על חובות מס של המשיבה 3 שהציגו המשיבים. אך אכן כטענת המשיבים, אין לנהל ההליך בצורת הכברת טענות נוספות משפטיות או עובדתיות בגופה של תגובה שהתבקשה בעניין נקודתי: היכולת להפחית את חובות המס לפקיד שומה ולרשות המקומית. אין להפוך ההליך בסעד הזמני ל"אבן מתגלגלת" של בקשה הנחבאת בתוך תגובה ומצריכה תשובות ותגובות וחוזר חלילה. הסעד הזמני מטבעו הוא מתוחם בהיקפו ובדרכי בירורו, ויש להחליט אם להותיר הסעד הזמני על כנו אם לאו.

גם לגוף הענין, הטענה שהחובות אינן של העמותה משיבה 3 אלא של עמותה אחרת, ישיבת נזר ישראל, אינה עולה בקנה אחד עם הרישום באסמכתאות שהוצגו על ידי המשיבה 3. כרגע ובפן הלכאורי של דיון בסעד הזמני, חזקה שהעמותה אינה פועלת כמתנדבת בהסכימה לתשלום חובות של גוף משפטי אחר (לא נעלמו ממני הטענות על "השתלטות" על העמותה של כדין, אלא שהתייחסתי כבר לגוף טענות זה בהחלטתי מיום 6.6.10). מבחינת מאזן הנוחות וסיכויי תובענה, המבקשת עצמה כאמור אינה מראה קצה קצה של טענת זכות בסכום המעוכב שאין חולק שהנו סכום ששייך לעמותה. המחלוקת האמיתית שמתחת (ומעל) לפני השטח הנה בשאלה על מי לנהל את העמותה ולאילו צרכים ינותבו משאביה, והיא חורגת מגדרו של הסעד הזמני, ולאשורה אף מגדרי סמכותו של בימ"ש זה בכל הקשור לפקוח על עמותות. לשם כך קיים רשם העמותות וסמכות הביקורת על החלטותיו לא נמסרה לבימ"ש זה.

המשיבה 3 עצמה טוענת שהאסמכתאות מלמדות על קיומם של חובות מס שלה עצמה ולא של עמותת ישיבת נזר ישראל. על פי הרשום בספרי הרשות המקומית ובמס הכנסה, כפי שעולה מן האסמכתאות שהוצגו, החובות אכן נרשמו על שם עמותת בית אשר (המשיבה 3): אותה עמותה שלה זכאות לקבל את הסכום המעוכב מכוח הסעד הזמני. אכן דרישת המס של הרשות המקומית הופנתה ל"חזקיהו – בית אשר" – 2 גופים שונים, אך נחזה לגוף הענין שהכוונה למשיבה 3, כאשר הילוכה של המבקשת עצמה הנו שחברת חזקיהו אינה המחזיקה בנכס.

במידה ויחולו בעתיד שינויי גברי בניהול העמותה המשיבה 3 , כהילוכה ודרכה של המבקשת, אין בהעברת הסכומים (שמשולמים על פי ההחלטה בגין חובות מס של המשיבה 3) כדי למנוע תביעת השבה כספית מטעם המשיבה 3 , בטענה שהחובות לאשורה הן חובות של עמותה אחרת שהתעשרה שלא כדין: בין חובות מס, בין חובות מסוי מוניציפאלי . כך, מכוח הסכם בר רשות או מכוח כל מקור אחר שבדין (כגון טענת "מחזיק בנכס" לצורך מיסוי מוניציפאלי) המשית חובת התשלום על אותה עמותה אחרת. גם היכולת לתבוע בתביעה כספית מחליש עמדתה של המבקשת, וממילא מובן שאיני מחווה דעה על סיכויי תובענה שכזו לגופה.

כרגע שיקולי מאזן הנוחות וסיכויי התובענה , מן הנימוקים שפורטו בהחלטתי מיום 6.6.10 , אינם מטים הכף לכיוון עמדתה של המבקשת. מגוף התשובה גם לא נחזה כי ניתן לפעול בתוך זמן סביר להפחתת חובות המס, כאשר אלו כידוע הולכים ותופחים, ועיקרה של התגובה נוגע כאמור לשאלה על מי יש להטיל אותן חובות. אני מבטל החלטת העיכוב ושב ומעמיד על כנה את החלטתי מיום 8.8.10.

לא בלי היסוס אמנע מעשיית צו להוצאות. כפי שכבר פורט נחזה שהסכסוך דנן אינו אלא "קצה הקרחון" של סכסוך רחב בהרבה בהיקפו. אף איני שועה לבקשה להטלת הוצאות אישיות על באי כוח המבקשת. כך מבלי שנדרשתי לתגובה בענין אחרון זה. חיוב עו"ד בהוצאות אישיות הנו מעשה חריג שממילא על פני הדברים אינו מוצדק לגופו בענייננו.

ניתנה היום, י"ד תשרי תשע"א, 22 ספטמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: